title
title
title
מרק שטייף
מרק (משה) שטייף ז"ל
1950-2013
מרק משה שטייף - זהו שמך המלא, אך כולנו נהגנו לקרוא לך "שטייף"!
שטייף נולד ב- 20.6.1950 ה' תמוז התש"י בפולין. שטייף היה בן יחיד להוריו- גבריאלה ומאיר. משפחתו של שטייף עלתה לארץ כאשר שטייף היה בן שנה. הוריו התגרשו בילדותו ואמו גידלה אותו בתנאי מחסור קשים ותוך דאגה מלאה לצרכיו.
במשך השנים התגוררו בחיפה, בחולון ובתל אביב.
שטייף שֵרת בנחל בגרעין לקיבוץ גלעד ובמסגרת שרותו הצבאי הגיע להאחזות קלי"ה, שם התחבר עם חברי גרעין אשכר ויחד איתם הצטרף בשנת 1972 לצובה.
בשנת 1975 נישא לסינדי בחתונה משותפת עם יונה ודודא.
הם הקימו את ביתם בצובה ובו גם נולדו אלעד, רינת ושרית.
לפני כשלוש שנים איבד שטייף את סינדי שכל כך אהב.
שטייף היה איש רב פעלים ותרם רבות מיכולותיו וכישוריו. עיסוקיו היו רבים ומגוונים והוא נשא בין היתר בתפקידים מרכזיים בקיבוץ. שטייף היה איש מסור והיה נכון להתגייס לכל מטרה שנדרשה והוצבה לפניו. הוא עבד תקופה קצרה במטע ולאחר מכן 14 שנים בענף גידולי השדה, מתוכן ארבע שנים כמרכז הענף. בהמשך היה מרכז משק לאורך שתי קדנציות שונות, הדריך את בני הנעורים, עבד במפעל ואף ריכז את ענף הלול. במקביל לעבודה זו הקים כמעט במו-ידיו את מכון הטיהור והיה אחראי על תפעולו. בשנים האחרונות יצא ללימודי ראיית חשבון, עבד בהנהלת החשבונות של המפעל וכן בברית פיקוח. התפקיד האחרון אותו מילא היה ניהול ענף המזון.
שטייף ריכז עד לאחרונה את הועדה הכספית והיה דמות מעורבת ומשמעותית בכל צומת של החלטה עיסקית וכלכלית בצובה.
שטייף ניחן בתכונות אוטודידקטיות. הוא התעניין ולמד נושאים רבים ומגוונים, ובכל נושא בו התעניין העמיק הן בקריאה והן בקבלת מידע ממומחים בכל רחבי העולם. הוא אהב את התנ"ך וספר זה היה לצידו תמיד, הוא התעניין בגמרא ובקבלה.
את אהבתו לידע, למספרים ולילדים הביא לידי ביטוי בין היתר בהוראה פרטית לבני נעורים רבים שזוכרים אותו בגעגועים.
במקביל לכל אלה שטייף היה חלק בילתי נפרד מהתרבות הצובאית, הן בהנחיה והן במשחק. הוא היה נכון לקריאתה של סינדי לכל תפקיד. כולנו זוכרים באהבה את דמות הרומני אותה הכרנו בערב "חורף חם".
לפני תשעה חודשים, כשהוא בשיא כוחו, לקה שטייף קשות בליבו. הוא נאבק מאז על חייו ולא הצליח להתאושש.
הבוקר, הלך לעולמו!
שטייף ייזכר לעד כאדם נמרץ, חרוץ, דעתן. קיבוצניק בכל נפשו.
הוא ידע לראות ולהתייחס גם לחלשים ולאנשים שלא שפר עליהם מזלם. הוא היה איש הגון, תמים וישר.
שטייף השאיר אחריו משפחה אוהבת - את אלעד, רינת, שרית וזיו ואת הנכד דן שהיה כל עולמו. כמו כן את בת זוגו סֶנדי שסעדה אותו במסירות רבה עד יומו האחרון, ואותנו חבריו הרבים.
יהי זיכרו ברוך.